רן אפלברג, יליד 73, הוא סופר, תסריטאי, מחזאי, סקריפט דוקטור, ופה ושם קומיקאי, במאי ומרצה.
אפלברג החל את חייו המקצועיים כ'ילד שחקן'. עד גיל 15 כבר הספיק לשחק בהצגות ילדים, בתאטרון הקאמרי, הבימה, בית צבי, סרטי קולנוע, תשדיר שירות ואפילו כיכב בפינה קבועה ב"זהו זה" המיתולוגית.
על ההצגה הראשונה שכתב וביים בגיל 23, "מסיבת התחתונים של אודי ושאול פיטה", זכה בפרס יוצר השנה של תאטרון הפרינג' בתל-אביב.
על ההצגה השנייה, "שובן של הגרביים הרצחניות", זכה בפרס ראשון בפסטיבל עכו.
בהצגה השלישית שכתב "גזים" על מחנה השמדה במלחמת העולם השנייה, הקהל נשאר לעמוד 5 דקות לאחר שההצגה הסתיימה, מחא כפיים וחיכה לו דומע מחוץ לאולם כדי לחבק אותו (מה שקצת בלבל אותו כי מבחינתו הוא כתב קומדיה וקצת הבהילו אותו כל האנשים שישבו מחוץ לאולם ומיררו בבכי).
את שנות השלושים לחייו העביר כקופירייטר, הופיע כסטנדאפיסט במועדון הקאמל קומדי קלאב, יצר את מופע האימפרוביזציה "הצגה מאולתרת", כתב לכמה וכמה תוכניות טלוויזיה, ולקינוח יצר, כתב והשתתף ב"גבוה וגרינבאום", סדרה קומית שעלתה ב"קשת".
בגיל 39 החל לכתוב להנאתו סיפורים קצרים ברשת החברתית שזכו לאהבה עצומה על ידי עשרות אלפי קוראות וקוראים שעודדו אותו לפרסם ספר ביכורים, בתמיכתם הוציא בגיל 41 את ספרו הראשון: חלומות על אהבה.
בגיל 43 יצא לקולנוע הסרט הראשון שכתב: ילד טוב ירושלים.
בגיל 44 יצא ספרו השני: לחבק לך את הלב.
בגיל 48 יצא ספרו השלישי, והרומן הראשון שלו: האישה שהפסיקה להרגיש.
בשנות החמישים לחייו פיתח טכניקה מקורית־טיפולית לכתיבת סיפורים פנימיים חדשים, שמחזקים את הבריאות הנפשית ושמחת החיים, ואותה הוא מלמד בסדנאות כתיבה חד־פעמיות.
בימים אלו, בין שלל עיסוקיו, עבר התקף לב, שימש כסקריפט דוקטור ל"קופה ראשית – הסרט", כותב את הסיטקום החדש פנימית ג׳ (שגם היה שותף ליצירתו), מפתח סדרות, סרטים וספרים, מעביר סדנאות כתיבה, והכי אוהב לנוח מכל השואו־ביז, להתלטף עם חתוליו ולטייל עם הכלבים בשבילי הרי החרמון.
