מאסטר זן ישב עם תלמידיו ביער.
לפתע נפל גוזל מקן של ציפור ומת לרגליהם.
"זה נורא," אמר תלמיד אחד.
"זה נפלא," אמר תלמיד אחר.
"מדוע נורא?" שאל המורה את הראשון.
"כל חיי היו לפניו ועתה הוא מת לפני שחווה אותם." ענה התלמיד.
"ומדוע נפלא," שאל המורה את השני.
"הבט בגור השועלים הרזה שאורב בין השיחים," ענה התלמיד, "עתה הוא יאכל, ישבע ולא יגווע ברעב."
"אתם נותנים לרגשות לצייר את דרככם," נזף בהם המורה, "זה לא נורא או טוב. זהו גוזל מת."
