מה החיים יותר? טובים או רעים?
לא פעם אנו שואלים את עצמנו את השאלה הזו.
החלטתי להרהר בכך בעזרת כוס מים ריקה, אותה מלאתי עד למחצית.
האם היא ריקה או מלאה?
במקום לענות תשובה אחת אספתי לנו שלוש נקודות מבט שונות - על אותו נושא:
הראשונה של נזיר זן,
השניה של רבי,
והשלישית של קואצ'ר (מאמן אישי).
אחרי שנשמע את כולן, אולי אפילו ננסה לקמבן יחד איזו תשובה מגניבה משלנו.
שנתחיל?
מה אומר נזיר זן:
חצי ריק או חצי מלא? מצטער, אף פעם אינני מביט על מחצית הכוס, אלא על הכוס השלמה.
ולא רק עליה אלא גם על מה עומד מאחוריה? מצידיה? מעליה ומתחתיה?
כי מרוב שהתרגלנו להביט על החיים כ'טוב' או 'רע' - שכחנו פשוט להביט בהם כפי שהם:
תנועה אינסופית, בוהקת, צבעונית, מסנוורת... שלא פעם אותה אנו נוהגים לפרש אותה (לפי מצב רוחנו) כ'רע' או 'טוב'.
מה אומר הרב?
החיים הם רק טוב.
ואני יודע, לפעמים זה מרגיש כשקר, אבל דווקא ברגעים מערערים שכאלו שווה שנזכור:
דרכי האל נסתרות.
(הנביא ישעיהו כבר אמר לפני: 'כי גבהו שמים מארץ כן גבהו דרכי מדרכיכם ומחשבתי ממחשבתיכם")
כי לא יעזור כלום; אף פעם איננו יודעים באמת מה פשר הדברים שמתרחשים מסביבנו.
אנו רק רואים את קצה הקרחון שמציץ מעל פני המים
ולא פעם, על פי הקצה: אנו מחליטים שהכל רע.
אבל אם היינו רואים את כל כולו של הקרחון, היינו מבינים שהחיים הם רק טוב,
ואם אנו זוכים מהם למכה כואבת (או הצלחה מסחררת) - יש לכך תמיד סיבה עליונה ונסתרת.
הקדוש ברוך הוא ברא לנו עולם מאור יקרות.
זוכרים איך אמר בבראשית? "ויהי אור",
ואיתו, עם האור, הוא השתמש כמכחול וצבע כדי לצייר לנו עולם.
אך לעיתים אנו עסוקים בעצב ושוכחים את זקיקי האור שמהם המציאות ארוגה.
וחבל, כי זו בדיוק נקודת המבט שמכאיבה ופגעת בנו.
לא עלינו לעסוק בפשר הדברים, אלא רק להאמין שהכל בהשגחתו,
שהכל טוב, שאין חצי כוס מלאה או ריקה - אלא חיים שעשויים מאור האלוקים.
מה אומר המאמן האישי?
הכוס מלאה או ריקה?
התשובה לכך מאוד תלויה בשאלה: "במה אתם בוחרים להתמקד?"
אם תשאלו אותי,
תמיד עדיף להתמקד רק במה שמשרת אתכם הכי טוב.
למשל, אם העסק מפסיד כסף - תתרכזו בחצי הריק ועשו הכל כדי למלא אותו.
אך אם העסק מרוויח - התרכזו בחצי הכוס המלאה ועודדו את עצמכם להמשיך בעבודתכם הטובה.
זכרו, תמיד שווה לבחור בנקודת המבט שתפעיל אותנו הכי טוב,
שתדרבן,
שתעודד...
ושתגרום לנו להמשיך לנוע ולפעול במרץ!
אוקי, ועכשיו הקומבינציה שלי בנושא :)
עלו פה לפני שלוש דעות, כל אחת מהן... זהב טהור,
ועתה הרשו לי לקמבן אותן לדרך בה אני מביט בימים אלו...
האם הכוס ריקה או מלאה?
אין לי דרך לדעת.
העולם הוא מקום מופלא ומסתורי ויכולתנו האנושית לקלוט אותו היא די עלובה.
(נכון, אנחנו מנסים כל הזמן לפענח את סודות היקום - אך תמיד מגלים רק עוד טפח מהפלא המסתורי הזה).
לכן, אם אין לנו כל דרך לקלוט את העולם באמת, לדעת מה טוב ומה רע, מה מלא ומה ריק, שווה לנו לאמץ מספר נקודות מבט שיהפכו את ההווה שלנו לטוב יותר;
כדי להתמלא בשמחה - אאמין שהכל טוב.
כדי לצאת ולהיאבק על דברים שחסרים לי - אאמין שאני נלחם ב'רע' (או נלחם למען 'הטוב')
וכדי לנוח מכל המחשבות על רע וטוב, מלא או ריק, אעשה מדיטציה: ופשוט אשב בשקט, ארוקן את הראש ממחשבות, אעשה מדיטציה ואביט על הפלא המסתורי, חסר ההגדרות, שהוא העולם שמסביבנו.
עכשיו תורך
נא להביט על הכוס.
האם היא ריקה?
מלאה?
האם החיים טובים?
רעים?
גם וגם?
לא זה ולא זה?
ואיך דרך המחשבה הזו משרתת אותך?
איך היא גורמת לך להרגיש?
ואיך היא גורם לך לפעול?
