פעולת ההודיה עוזרת לנו להתמלא בשמחת חיים.
להתמודד עם רגעי דיכאון, ייאוש, עצב
לחדד את ההבנה שיש לנו הרבה יותר
ממה
שאנו
בעצם
חושבים.
האם לא ראוי להודות על בריאותינו? אהובינו? על כך שיש לנו אוכל על השולחן?
או שולחן להניח בבית? או ראש על הכר? אוויר בריאות?
ההודיה שומרת על צניעותנו,
כי כשאתה מודה לאל, או ליקום, או לאלת המזל
(שכל אחד יודה למי שבא לו)
אתה נזכר כמה קטן אתה מול הווה האינסופי, הפלאי, האכזרי הזה שמסביבך
ושכל מה שיש לך - יכל להילקח ברגע.
וכמה נפלא שאני פה להתענג על כל מה שכן יש לי.
הודיה מזכירה לי כמה מיוחד העולם שמסביבי
וכמה נפלא שאני חלק ממנו והוא חלק ממני
.
אני מאמין שמי שמסרב להודות - מתקשה ליהנות ממה שיש, כי הוא תמיד רדוף על ידי מה שאין.
אפילו אם הוא האיש הכי עשיר בעולם...
אז שווה להגיד תודה, לפחות פעם ביום ובתמורה - להתמלא בשמחה ובעושר על מה שיש
ויש הרבה... הרבה מאוד.